top of page

5 העקרונות להגנה עצמית מעצימה על האוטובוס העירוני

השבוע פורסם בדף הפייסבוק "סטטוסים מצייצים" פוסט שכתבה עינב טלר, מתנדבת בשירות לאומי, על ניסיון תקיפה מינית שעברה באוטובוס ועל התגובה שלה לתוקף.


עינב היקרה, אנחנו רוצות לומר לך שבכל רגע בסיפור שלך את גיבורה אמיתית – כשהקשבת לעצמך, כשחיפשת עזרה, כשהגנת על עצמך, וכששמרת על עצמך לאורך כל הדרך.

זה מדהים איך שבאופן טבעי יישמת את כל 5 העקרונות להגנה עצמית מעצימה שאנחנו מלמדות יום יום בקורסים ובסדנאות שלנו:

  • לחשוב – שמת לב למה שקורה באוטובוס וקלטת שנדלקה לך נורה אדומה.

  • להגן – שמרת על עצמך בעזרת כל האמצעים שעמדו לרשותך, והדפת מעליך את התוקף שלך.

  • לצעוק – השתמשת בקול שלך כדי להעביר מסר ברור שאסור בשום אופן ובשום מצב לגעת בך בלי שאת מסכימה.

  • לברוח – גם כשרדפת אחריו ברחוב, כשהרגשת שאת עלולה להיות בסכנה הפסקת לרוץ, שמת את עצמך במרכז ושמרת על עצמך.

  • לספר – שיתפת כאן את הסיפור שלך, לא נשארת איתו לבד, והוכחת לכולנו שוב שמי שצריך להתבייש בסיפור הזה הוא אך ורק התוקף.


כל הבחירות שלך – מהרגע שהתוקף עלה על האוטובוס ועד עכשיו ממש – הן לא פחות מגבורה, והן דוגמה נהדרת למה אפשר לעשות במצב של תקיפה, אבל גם לפני ואחרי.

זה הזמן לומר שאנחנו כאן כדי לתת לכולנו כלים שיעזרו לנו למנוע אלימות: להאמין לנורות האדומות ברגע שהן נדלקות לנו בגוף ובלב. לאפשר לעצמנו לקום ולצאת ממצב שמרגיש לנו לא טוב – כי זה תמיד מספיק ולא צריך שום סיבה נוספת. להשתמש בקול שלנו כדי להציב גבול לכל מי שנכנס למרחב שלנו. לדעת שאנחנו חזקות ויכולות להגן על עצמנו כשצריך. ולספר לאנשים שבחיינו על הדברים שקרו לנו.


מזמינות אתכן/ם לעקוב, להצטרף אלינו וללמוד עוד כלים לשמור על עצמנו – באוטובוס, ברחוב, ובחיים.

 

"קוראים לי עינב טלר ואני בשירות לאומי, מדריכת של"ח בשילוב כפר נוער.

אתמול עברתי חוויה מטלטלת שגרמה לי להיות ערה עד 5 לפנות בוקר.

חשוב לי לשתף.

אתמול יצאתי מהכפר שאני מתגוררת בו לכיוון נווה שאנן שבחיפה שם היה לי מפגש הפרשת חלה לעילוי נשמת אבא של אחת החברות הטובות שלי.

עליתי על קו אוטובוס עירוני די מלא.. התיישבתי בחמישייה האחרונה. עלה גבר, בסביבות ה30 לחייו והתישב שני מושבים לידי.

שנינו לבד בספסל מאחורה, ישר נדלקה נורה אדומה.

אין מה לעשות, היום זה קורה לכל אחת.

במשך 7 דק רצופות בנסיעה אני שמה לב איך הוא מתקרב לאט ובאלגנטיות.

לא יצרתי שום קשר עין, שום הרגשה של רצון, זזתי כל הזמן רחוק יותר, אפילו לא הפנתי את ראשי אליו.

הייתה נוסעת שישבה לכיוונינו לכן זה קצת האט לו את התהליך, ניסיתי לעשות לה עיניים לרמוז לה לסמן לנהג לעצור או משהו בסגנון, אבל ברגע שהיא הגיעה לתחנה שלה וירדה, הוא פשוט קם והתיישב לידי.

הלך הניסיון שלי לעשות משהו.

החמור מצמיד אליי את ידו ברמה שאני לא יכולה לזוז.

ומתחיל לאט לאט להעלות לי את השמלה..

היה גבר שעמד ליד הדלת- הוצאתי את המסיכה ועשיתי לו את הפרצוף הכי דרמטי ומפוחד שיכולתי לעשות רק כדי שיבין שיש משהו לא תקין ויגש אליי.

אבל שיגש!!

הגבר הסתכל פעמיים וכנראה לא ידע מה לעשות..

לקחתי את היד שלי וקימצתי אותה לאגרוף הכי הדוק שלי ופשוט כמו מכת פטיש נתתי לו באיזור הכי אינטימי.

כמובן שהוא נבהל, התחיל לשאול 'מה יש לך? מה יש לך?' רעד את חייו, וצעקתי, צעקתי שכל האוטובוס ישמע "מה אתה חושב שאתה עושה?! מה אתה חושב שאתה עושה?! מה אתה נוגע בי?! מי הסכים לך?!"

ענה לי בחוצפתו המרתיחה 'חשבתי שאת רוצה!'

אני בתקווה גדולה שמישהו יבין מה קורה לי ויבקש מהנהג לעצור, או יעזור לי ויתפוס אותו, משהו!

אף אחד לא זז. תסכול..

אני קמה בדחיפה וחוסמת לו את המעבר בזמן שאני מחייגת למשטרה.

קולט מה קורה, דוחף אותי, יורד מהאוטובוס ומתחיל לברוח.

לקחתי את כל הכוחות שלי והתחלתי לרדוף אחריו.

המשטרה עונה, אני מוסרת פרטים, ורצה.

רצה בבכי, רצה בבכי וכעס רק לתפוס אותו.

רצה, חוצה באדום, כמעט נדרסת ופתאום הבחור מתחיל לרוץ במהירות מטורפת.

התחלתי לאבד אותו.. עליתי למדרגות שמובילות לשיחים וצפיפות ופתאום עלתה בי הסיטואציה שהוא קופץ משיח ומתחיל לתקוף אותי.

עצרתי.

עצרתי מלרדוף אחריו והתחלתי למרר מבכי לשוטרת.

צעקתי! כעסתי!! הוא ברח! הוא ברח ולא הצלחתי לתפוס אותו!!

הלך.

הלכה האפשרות שיכולנו לעשות משהו כדי למנוע מבנות אחרות להיפגע.

בכיתי על כל הבנות שעברו את החוויה הזו וקפאו.

קפאו בלי יכולת להגיב.

קיבלו טראומה.

כמה בנות.. כמה חברות יש מסביבנו כאלה ואנחנו אפילו לא יודעות.

זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי, לא פעם שנייה ובטח לא תיהיה הפעם האחרונה.

אבל אנחנו מפסיקית לקפוא.

היום יש לי טיול עם שכבה מהכפר. עולים לירושלים! אין טיולים שאני יותר אוהבת!!!

ואני יוצאת. ואני מדריכה. ואני אהנה. כי אני לא נותנת לזה להוריד אותי, לדרוס אותי, או להרוס לי את השגרה.

אחיות.

החלטתי לפרסם מכיוון שהנושא הזה עובר כל גבול אנושי שיש.

אנחנו חייבות להראות להם שאין דבר כזה.

אין שום אפשרות בעולם שאדם זר ושטני יניח עלייך זרת.

אין בושה. אין פחד. רק אומץ! תיהיי את ותעמדי על שלך!!!"


Comments


bottom of page