איך נדבר עם ילדינו על אלימות מינית

שמועות שרצות בשבועות האחרונים בטיק טוק מזהירות מ“יום האונס הבינלאומי“ שאמור להתרחש ביום שבת הקרוב, 24/4/21.

ככל הנראה מדובר בשמועה לא מבוססת, אך הסערה שהתחוללה ברשת העבירה מסר מאוד ברור: נערות ונשים הן חסרות אונים וצריכות להסתגר בביתן ונערים וגברים הם המגנים שצריכים לתפוס בעלות על גורלן של הנשים בחייהם. ומעל כל זה - אונס זה פשוט משהו שבנים עושים. מצב נתון שצריך להתכונן לקראתו.

אז בראש ובראשונה, אלימות מינית היא לא משהו שניתן להשלים איתו. הדרך בה אנחנו כחברה נגיב היא המסר שיעבור לילדות/ים ונוער ויעצב את התפיסה שלהן/ם בנוגע לאלימות מינית.

נורמליזציה של אלימות מינית הוא לצערנו דבר שבשגרה. בין אם ע“י הגנה על בדיחות אונס כהומור לגיטימי, או על ידי הצדקת הפגיעה בגלל הלבוש או התנהגות הנפגעת והסרת האחריות מהפוגע. התייחסות לאלימות מינית כמצב נתון שצריך לקבל שמה את האחריות על נשים ונערות לא להאנס במקום על הפוגעים - ”השארו בבית ולא יקרה לכן כלום“.

כחברה יש לנו את היכולת להשפיע על השיח בבחירה להתנגד לקבלה של אלימות כמשהו לגיטימי ולמחות למולה. בפעולות ובחירות יום יומיות יש לנו היכולת להשמיע קול חזק ואמיץ: נסרב לשתף פעולה עם האדישות כלפי אלימות מינית. נשים את האשמה במקום הנכון - על הפוגע. נפסיק לשדר שתפקידן של ילדות, נערות ונשים הוא להיות פאסיביות.

יש לנו זכות! יש לנו קול! יש לנו יכולות! יש לנו אומץ!

יש לנו כוח ליצור חברה בטוחה יותר.

אנחנו באל הלב מאמינות כי הזכות לכבוד ובטחון היא בסיסית והכרחית, ופועלות לצמצום ומניעת אלימות ע“י חינוך, הנגשת מידע והקניית מיומנויות להתמודדות עם מגוון רחב של עימותים ומצבי סיכון.