רעות בוגרת אימפקט כתבה שיר יפיפה על החוויה שלה בקורס
אני מרגישה את הכובד מעלי
קשה לי לקחת אויר
המח ג'לי
הגוף משותק
אבל האגן זז מעצמו חצי סיבוב פנימה ובום
הוא נופל בחבטה על הרצפה
מכאן אני לא זוכרת
אבל יודעת שהיה קרב טוב
טוב
מה הבחינה של טוב
טוב שלא נאנסתי
טוב לא באמת
זה היה קרב מבחן
למידה
קוראים לזה אימפקט
מתנה לגיל 27 שקיבלתי מחברה
לכי תלמדי להגן על עצמך
יותר נכון
רעות לכי תחזירי לעצמך את האינסטינקטים שלך
את יודעת
אינסטינקטים של בסיס טוב רע ומיותר
ומכוער
לפני חודש התחלתי מסע מדהים
יצאתי ללמוד להגן על עצמי
על הילדה הקטנה בתוכי
זה עוד סיפור
איך הקטנה בכלל יכולה להאמין בגדולה אחרי שלא הגנתי עליה
רק היום הצלחתי להסביר לה
שהיא עפה על עצמה שהיא הקטנה היחידה בסיפור
כי התחושה שלי בעולם שאני ילדה קטנה עם תיק גב ענק ורגלים קצרות
מביטה לעולם מלמטה
והכל גבוהה
אז אחרי שהגענו לעמק השווה בעיניני גובה
היא הסכימה להביט בי בעיניים
ואמרה לי
יאלה רעות
את יודעת מה
אני סומכת עלייך
נלך ביחד את המסע הזה
יאלהההה
כמה חיכיתי שתאמיני בי אפילו קצת
זה נותן לי עוד קצת גובהה
לא לעוף עלייך
פשוט לעטוף אותך מכל הכיוונים
אז יצאנו להגיד ביחד די לאלימות באל הלב
הגנה עצמית לנשים
כן
זה היה מענין שתי צוציקיות שמסתכלות על העולם מלמטה והכל ענק כזה
עם חבורת נשים
חוסר מודעות קיומית ופיזית ברמה הכי מתוקה וטהורה שפגשתי
הדבר הראשון שאנחנו חוות זה מעגל נשים עצום .וכולן צועקות לא
מהההההה
הן צועקות לא
יואווו באמת צועקות לא
מי פעם אמר לנו שאפשר להגיד לא
אז לצעוק אותו בכלל הפתעה
אז אנחנו עפות על הסיטואציה
ומנסות לצעוק בכל הכח שיש בגוף הקטן שלנו
לאאאאאאאא
ואלה
שקט
אין לנו מושג איך לצעוק לא
המיתרים שלנו פחות בקטע
מין שיתוק כזה...
באסה
חבל
רצינו לצעוק לא
טוב
לוחמה טכניקה
אסטרטגיות וכו
זה ענק עלינו
אבל המדריכה אמרה שפשוט צריך לעשות
ואנחנו אלופות בלהיות
קטנות אחרי מבוגרים
אנחנו מעתיקות שלב אחר שלב
(יש מלא הסברים ומילים של מבוגרים אנחנו בג'לי רק רוצות לגלות כבר מה עושים)
קרב ראשון
אנחנו נותנות כיף אחד לשניה
אנחנו ננצח
הוא עלי
אני משותקת
שהוא עלי
מסתבר שהקטנות עדיין בעיניים
דוחפות אגן
בוקס פה ושם
ניצחון
מהצד אני שומעת
רעות:
"פעם הבאה תצעקי
המלחמה שלך תיהיה הרבה יותר חזקה"
לכי תסבירי על ילדה קטנה- גדולה עם מיתרים דבוקים ולשון יבשה
אבל שאני מסתכלת לה בעיניים אני מבינה שהיא מבינה
הכל
שבוע אחרי זה אני עם כאבי גרון
מסתבר שהכוחות לא עמדו לי
וההתרסקות היתה הכרחית לדרך
שבוע מרותקת למיטה
קשה לי להוציא כל קול
אילמות במיטבה
אילמות שמבקשת אהבה
זמן לתת ללב לדבר
והוא
אוהוווו
מסתבר שמביאים לו מקום
הוא לא מפסיק לשיר
בכל השפות עם מלא רגשות
והוא עמוס וכואב ואוהב ומאוכזב
ובכלל גם פגוע ורוצה להאמין כל כך
אבל מה
איך עושים את זה בלי להפגע
ביצה ותרנגולת ומה קודם למה
ויש כאן חיים על פני האדמה
ואני בכלל רוצה לחיות אותם כמו מלכה
אז אני חייבת לחזור למערכה
לקבל עלי עול מלכות
בגאווה
מפגש סיום
מרגש
קרובים מוזמנים
ואני מתרגשת כמו לפני מסיבת סידור
באים לראות אותי נלחמת
לראות אותי צועקת לאאאאאאא
כי כן כמו בסיפורי חסידים
דלקת וכו
הסכמתי לצחוק על העולם
ובעיקר על עצמי
הוצאתי סירחון של שנים
וואלה
נפתח לי הגרון
אני צורחת לאאא .אבל מה זה צורחת
שכל תנועות הלחימה שלי נראות כמו ריקוד עדין ליד הצעקה שלי
אחחח
תענוג
כמה שלצעוק בזמן הנכון ובמקום הנכון
מרפא בלב שתיקות של מוות
אז כן
אני בקרב
צועקת לא
חברות שלי איתי רואות אותי
רואות אותי בדמה של תקיפה
אני ב'תקיפה'
ולא לבדדדדדדד
אני מותקפת והאינסטינקטים שלי יודעים
פשוט יודעים להלחם
כאילו כמו ריסטארט
דליט על כל הקטע הזה של לקפוא
פשוט להלחם כמו לביאה
לדעת להיות מלכה
בבחירה
אני לא קורבן לסיטואציה
יש לי דרך להגן על עצמי
תודעה של גיבורה
של מלכות
של בסיס קיומי כאן על פני האדמה
אני שמורה
יותר מאי פעם שידעתי אי אילו
חוויות של הגנה
זו הגנה
תודעתית
רגשית
פיזית
ונפשית
וכנראה שרק בעוד פרק זמן אדע לכתוב על זה עוד כמה פסקאות
של ילדה קטנה קרב מלחמה
שמירה מעגל אהבה
אני יודעת על עצמי שהסכמתי
לשנות אותי
לקחת אחריות על ה 100 אחוז שלי
להיות בשביל עצמי
ואני רוצה להאיר את זה בכולם
כי למה לאכול מהעוגה לבד .עם עוד יכולים להתלקק בהנאה
אז
כן
זו לא הנאה של יום כיף בספארי בכיתה ג/1 עם אצבעות מרוחות
בשוקולד ופירורי צ'יפס בעירבוייה
זה עונג
אחר
לנשמה
פשוט לצאת אחוצה
לאויר העולם
בכל העצומה שלה
עכשיו אפשר
יש הגנה
יש גבול
יש למידה
שקצה היכולת מגיעה
מגלים
גבול חדש
של
אהבה
בוקר שאחרי
מסתכלת במראה
גבהתי
עמוד השדרה שלי
זקוף